כנס ממשק צמחים פולשים
24/01/2021
17/01/2021
הרצאות ותקצירים
יו"ר : ד"ר גלעד אוסטרובסקי
יו"ר : ד"ר אנה טרכטנברוט
יו"ר : אורי רמון
אקלום חדקונית זרעים כאויב טבעי של שיטה כחלחלה בישראל ד"ר נטע דורצ'ין
יו"ר : שני גלייטמן
שיטות לטיפול בצמחים פולשים בישראל
ד"ר עודד כהן
דברי פתיחה | 17.01.2021 | ד"ר עודד כהן
יום ראשון 17/01/2021 - מושב ראשון יו"ר : ד"ר אנה טרכטנברוט
מצגת ההרצאה
תכונות ומאפיינים של צמחים פולשים: פרתניון אפיל לדוגמה
דניאלה כפרי
אגף אבחון, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות
"צמחים פולשים" הם צמחים שהפצתם לאזור חדש עלולה להסב נזק ניכר לכלכלה ולחקלאות, לבריאות האדם ו/או למגוון הביולוגי ולסביבה באותו אזור. מבחינים בין הפצה בעזרת אדם להפצה טבעית. הצמחים הפולשים מתאפיינים, בדרך כלל, בתכונות הללו: כושר ריבוי גבוה, יכולת ניצול משאבים מזדמנים (resource pulses), היעדר אויבים טבעיים, יכולת לתזמן את מחזור חייהם בהתאם לתנאי הסביבה, והפרשת חומרים אללופטיים ו/או אנטימיקרוביאליים (novel weapons). במחקר השוואתי בין אוכלוסיות צמחים פולשים לאוכלוסיות צמחים שאינם פולשים נמצא כי הפוטנציאל של האוכלוסייה להתאושש מהפרעות חוזרות באזור המוצא של הצמח יכול לשמש אינדיקציה לפולשנות הצפויה באזור היעד.
הפרתניון האפיל (Parthenium hysterophorus) הוא צמח ממשפחת מורכבים שנצפה בארץ לראשונה בשנות השמונים. מוצאו מדרום-מרכז אמריקה, והוא מהווה מין חלוץ באזורים מופרים (משובשים). הוא הוכרז על ידי ה־IUCN לאחד ממאה המינים הפולשים ביותר בעולם, ופלש לכחמישים מדינות בארבע יבשות.
מאפיינים: הפרתניון האפיל הוא חד־שנתי בדרך כלל, ובעל יכולת הסתגלות לטווח רחב של קרקעות, במגוון תנאי טמפרטורה והארה. בית הגידול האופטימלי שלו מאופיין בטמפרטורה ממוצעת של 28°C, בכמות משקעים הגדולה מ-500 מ"מ לשנה ובקרקע בסיסית.
לצמח שתי תצורות צימוח: בשלב הראשון גדל שורש שיפודי עמוק ושושנת עלים, ובשלב השני הגבעול מזדקף ומסתעף. גובה הצמח 30–90 ס"מ בדר"כ, הגבעול והעלים מכוסים שערות קצרות (trichomes). הפריחה בקצות הענפים, וצבעה לבן. צמח אחד יכול לייצר עד 15,000 זרעים בעונה. הזרעים אורכם כ־2.5 מ"מ, והם שומרים על חיותם בקרקע למשך שנתיים ויותר. ההפצה נעשית בעזרת מים, קרקע, רוח ובעלי חיים. עוד ידועה הפצה בעזרת אדם באמצעות זרעים מאולחים, גרעינים למאכל חיות משק, רכב ומצעי גידול. הצמח מסוגל להשלים את מחזור חייו ב־28 ימים.
השפעה: הפרתניון האפיל מפריש חומרים אלרגניים הפוגעים בבריאות האדם ובחיות המשק (רעלנים). עוד הוא גורם לדחיקת הצמחייה הטבעית באמצעות הפרשת חומרים אללופטיים המקנים לו יתרון תחרותי. הפרתניון מסב נזקים לשטחי מרעה ולגידולים חקלאיים דוגמת חמניות, סורגום, קנה סוכר ועוד, וכן מהווה פונדקאי למזיקים ולפתוגנים צמחיים. נוסף על כך הוא חסם סחר, והוגדר "עשב מחבל" (Noxious weed) על ידי הגנת הצומח האירופית (EPPO), מדינות מזרח־אפריקה, אסיה והאזור הפסיפי (APPPC), מרוקו וירדן.
טיפול: טיפול בצמח פולש כולל בניית תוכנית הכלה/ביעור בת ארבעה שלבים: (1) איתור ומיפוי; (2) נקיטת אמצעים למניעת המשך ההתפשטות; (3) טיפול; (4) שימוש באמצעי בקרה; ניטור וטיפול עוקב. הפרתניון האפיל מטופל במגוון שיטות מכאניות, פיסיקאליות, כימיות ובהדברה ביולוגית. בפיילוט שביצענו בשירותים להגנת הצומח ולביקורת עם צוותו של פרופ' חנן אייזנברג ממכון וולקני מצאנו כי (1) להדברה יעילה נחוץ שילוב בין תכשיר מונע הצצת זרעים ושאריתי לתכשיר צורבני וסלקטיבי, וכי (2) ריסוס עד נגר בשלב שושנת עלים נתן תוצאות טובות יותר מאשר ריסוס צמח בוגר.
מצגת ההרצאה
סקירת טכניקות טיפול בצמחים פולשים שיושמו בישראל ב- 15 השנים האחרונות
ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור
אקולוג; יועץ צמחים פולשים: המשרד להגנת הסביבה, השירותים להגנת הצומח, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ונחלים קישון
מאז 2005 חלה בישראל התקדמות מהירה מאוד בפיתוח שיטות הטיפול בצמחים פולשים בבתי גידול טבעיים ומופרים. עריכת ניסויים רבים וביצוע פרויקטים חדשניים בכל חלקי הארץ אפשרו לפתח ידע בדבר טכניקות הטיפול בצמחים פולשים, כך שיש לנו כיום מענה יעיל נגד רוב הצמחים הפולשים בישראל, ובפרט במינים המעוצים.
כדי לקבל תמונה כוללת של סוגי הטיפול שפותחו ויושמו בישראל נגד צמחים פולשים יש להבחין בין מינים עשבוניים למינים מעוצים. העשבוניים הפולשים טופלו בדרכים מגוונות, חלקן מוצלחות מאוד: אמברוסיה מכונסת מטופלת כיום בעיקר בריסוס ממוקד של כמה קוטלי עשבים דוגמת imazapyr ו־indaziflam, המניבים תוצאות טובות. בין 2008 ל־2016 טופלו מוקדים של אמברוסיה מכונסת בגדות נחל אלכסנדר בשיטת הטיפול הביולוגי היחידה שיושמה עד היום בישראל, באמצעות שיקום צמחייה מקומית של גדות נחלים. טיפול זה הצליח מעבר לציפיות, אך ישים רק לאורך גדות נחלים באזורים הנמוכים של הארץ. גומא מניפני, המתפשט בבתי גידול לחים רבים, מטופל בהצלחה בשילוב של פעולות מכאניות וכימיות. אלף העלה המימי טופל מכאנית בבריכת אלרועי, ופיסטיה צפה טופלה כימית בהצלחה באגמון החולה. לעומת זאת, ניסיונות הטיפול בטיונית החולות ובחמציץ נטוי כשלו ולא הובילו לשיטות טיפול ישימות.
אשר למיני צמחים פולשים מעוצים בישראל, שיטות הטיפול השתכללו מאוד במהלך 15 השנים האחרונות, וזאת הודות לשתי פריצות דרך חשובות: הראשונה היא יישום של טכניקת הטיפול הכימי הממוקד ללא כריתה, תחילה בקידוח-מילוי (drill-fill) ובהמשך בחתך ובהתזה (hack & squirt). טכניקה זאת מאפשרת להפחית בצורה ניכרת את כמות הסורים והחוטרים המתפתחים באופן בלתי נמנע בעקבות כריתה (cut-stump). טכניקות של קידוח-מילוי וחתך והתזה מאפשרות להעביר קוטלי עשבים היישר אל תוך גוף הצמח, ולהבטיח טראנסלוקציה של החומר לכל חלקי צמח היעד בלי לגרום לתגובה של פיתוח סורים וחוטרים. כך טופלו בהצלחה מינים דוגמת שיטה כחלחלה ואילנתה בלוטית באמצעות glyphosate, וכן טבק השיח באמצעות imazapyr.
פריצת הדרך השנייה התרחשה בשנים האחרונות עם השימוש בקוטל עשבים חדש, אמינופיראליד, אשר הבאתי לארץ מהוואי בשנת 2016. אמינופיראליד הוא קוטל העשבים בעל הפרופיל האקוטוקסיקולוגי הטוב ביותר מבין קוטלי העשבים הקיימים כיום בשוק. יעילותו בנטרול מינים דוגמת שיטה כחלחלה, שיטת ויקטוריה, שיטת עלי־ערבה וצחר כחלחל היא חסרת תקדים: יותר מ־90% תמותה לאחר הטיפול הראשון, בנפחים קטנים פי חמישה מאלה הנדרשים עם קוטלי העשבים האחרים. ניסויים ראשונים ורשמיים הנערכים בימים אלו נגד מינים נוספים, ובהם פרקינסוניה שיכנית, אזדרכת מצויה, אילנתה בלוטית, פיקוס קדוש, פיקוס בנגלי (הפולשים בעין גדי) ינבוט המסקיטו וטבק השיח מראים תוצאות טובות מאוד.
השילוב של טכניקת חתך והתזה ואמינופיראליד היה נקודת מפנה בתכנון וביישום הטיפול בצמחים פולשים מעוצים רבים בישראל, והפך משימה חיונית זו לריאלית וישימה – הן בשטחים מוגנים, הן לאורך נחלים, הן לאורך תשתיות.
מצגת ההרצאה
אקלום חדקונית זרעים כאויב טבעי של שיטה כחלחלה בישראל
נטע דורצ'ין וצבי מנדל
בית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל־אביב
המחלקה לאנטומולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן
1
1
2
2
תפוצתה הטבעית של שיטה כחלחלה (Acacia saligna) היא באזורים בעלי אקלים ים־תיכוני בדרום־מערב אוסטרליה, אך כיום היא נפוצה באופן נרחב באזורים שונים בעולם, שאליהם הוכנסה כדי לייצב חולות נודדים, לייצר משוכות, וכן כעץ לבערה ולבניין. השיטה מתרבה בעיקר מזרעים המיוצרים במספרים עצומים ומצטברים כבנק זרעים בקרקע, שם הם נותרים חיוניים במשך עשרות שנים. ברבים מבתי הגידול שבהם נמצאת כיום שיטה כחלחלה היא נחשבת למפגע אקולוגי קשה, עקב דחיקה של מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים ושינוי יסודי באופי בתי הגידול. ההתמודדות עם השיטה באמצעים מכאניים או כימיים כדי לעצור את התפשטותה היא יקרה, ואינה מובילה לשינויים בני קיימא. קשיים אלה הובילו לבחינת האפשרות לרסן את התפשטות העץ בישראל באמצעים ביולוגיים, בדומה ליישום המוצלח בדרום־אפריקה, שם מיושמת השיטה בהצלחה זה כעשרים שנה ואינה מלווה בפגיעה בסביבה. זהו הפרויקט הראשון בישראל הבוחן הדברה ביולוגית של צמחים, וחשיבותו – מעבר להתמודדות עם השיטה הכחלחלה – היא בפריצת הדרך למחקרים נוספים בתחום ההדברה הביולוגית של צמחים פולשים. במחקר הנוכחי נבחנת התאמתה של החדקונית האוסטרלית (Melanterius castaneus) לריסון הביולוגי של עץ זה בישראל, לנוכח העובדה שהחדקונית ניזונה באופן בלעדי מזרעי שיטה כחלחלה, ועל סמך תרומתה המוכחת והבטוחה להדברת שיטה כחלחלה בדרום־אפריקה. שתיים ממטרות המחקר הושגו זה מכבר: (1) לוודא שהחדקונית אכן ספציפית לשיטה כחלחלה, ולא תוכל להתפתח במיני השיטים המקומיים של ישראל (.Vachellia spp) או לפגוע בהם; (2) להתאים את הפנולוגיה של החדקונית, שמקורה בחצי הכדור הדרומי, לעונתיות של שיטה כחלחלה בחצי הכדור הצפוני. במשך שלוש שנים של ניסויים בתנאי הסגר על שיטה כחלחלה ועל מיני השיטים המקומיים של ישראל מצאנו כי אכן ניתן להתאים את הפנולוגיה של חדקוניות שהובאו מדרום־אפריקה לעונתיות בישראל באמצעות חשיפתן לפרחים ולחנטים של שיטה כחלחלה, וכי החדקוניות הטילו והתפתחו אך ורק בתרמילי שיטה כחלחלה. על סמך התוצאות שהתקבלו אושר בינואר 2020 שחרור החדקונית בישראל, והשחרור הראשון שלהן בוצע באביב של שנה זו באתר המחקר בפלמחים. קושי מרכזי במחקר נובע מהצורך לגדל את החדקוניות בתנאים מלאכותיים, עקב הדרישה לשחרר לטבע רק פרטים שהתפתחו בישראל. אילוץ זה מחייב איסופים חוזרים של פרטים בוגרים בדרום־אפריקה כדי לגדלם בישראל בתנאי הסגר, שבהם שרידותם נמוכה. למרות קשיים אלה, שחרורים נוספים מתוכננים לאביב הקרוב בכמה אתרים, ובהם יבוצע מעקב אחר ההתבססות של אוכלוסיות החדקונית, התפשטותן במרחב, והשפעתן על צמצום יבול הזרעים. החדקונית מעמידה דור אחד בשנה, ולכן צפוי שיידרשו בין חמש לעשר שנים עד ששיעור השמדתם של הזרעים בישראל יגיע לרמות הנצפות בדרום־אפריקה (יותר מ־90% באתרים מסוימים). למרות טווחי הזמן הארוכים הנדרשים לפרויקטים מסוג זה מן הראוי לבחון יישום של הדברה ביולוגית גם נגד מינים אחרים של צמחים פולשים בישראל, כדי לצמצם את פגיעתם בבתי גידול טבעיים וחקלאיים ואת הפגיעה האקולוגית הכרוכה בשימוש בתכשירי הדברה סינתטיים.
מצגת ההרצאה
לקריאה נוספת
חשש לירידה ביעילות הדברת עשבים כימית עקב שינוי תנאי הסביבה
אקולוגיה וסביבה | חורף 2019 | היערכות למשבר האקלים
מנגנוני פעולה של קוטלי עשבים ויישומם
ד"ר מאור מצרפי
המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מרכז מחקר נווה יער,
מינהל המחקר החקלאי
הדברה כימית היא הדרך היעילה והחסכונית ביותר להדברת צמחים לא רצויים בסביבות גידול שונות. יעילות פעולתם של קוטלי עשבים מושפעת בצורה ניכרת מכמה גורמים: צורת היישום, זמן היישום, שלב הגידול של הצמח המודבר ותנאי מזג האוויר בזמן היישום. בשנים האחרונות נמצא כי פעולת קוטלי העשבים מותנית אף בתנאי הסביבה לאחר היישום, שכן אלה עלולים להשפיע על התנועה והפירוק של קוטל העשבים בצמח ולגרום לירידה ביעילות הטיפול. נוסף לפחיתה ביעילותו של קוטל העשבים, שימוש לא נכון בו יכול לגרום לנזקים נוספים. רחף של קוטלי עשבים או סחיפה באמצעות מים או חלקיקי קרקע עלולים להביא למעבר של קוטלי עשבים לשטחים סמוכים לאזור הריסוס, ולגרום לפגיעה בגידולים חקלאיים ובאורגניזמים החיים בבית הגידול הסמוך ואינם אורגניזם המטרה. השימוש בקוטלי עשבים, כמו השימוש בקוטלי מזיקים נוספים, מותנה בהוראות הכתובות על גבי תווית התכשיר, והן הקובעות כשמתעוררת מחלוקת בנוגע לשימוש בתכשיר. כיום ידועים 26 מנגנוני פעולה של קוטלי עשבים ויותר מ־260 מולקולות פעילות. קוטלי העשבים מתחלקים לכאלה שהם בררניים לצמח או למשפחות צמחים מסוימות, ולכאלה שהם מדבירי כול, ופועלים על כל מיני הצמחים ללא אבחנה. חלוקה נוספת היא לפי צורת הפגיעה של קוטלי העשבים בצמח, ובה קיימות שלוש קטגוריות: (1) קוטלי עשבים הגורמים ליצירה של צורוני חמצן פעילים, ואלה מובילים לפירוק הממברנות בתא הצמחי; (2) קוטלי עשבים המעכבים תהליכי בנייה בתא הצמחי באמצעות עצירת תהליכי הייצור של אבני בניין בצמח; (3) קוטלי עשבים המשבשים גדילה וחלוקת תאים ברמת התא ובצמח השלם. השימוש המוגבר בקוטלי עשבים מעלה את הסיכון להתפתחות עמידות, ולהגדלת העומס הסביבתי של אותם כימיקלים. עמידות לקוטלי עשבים היא תופעה רחבת היקף – יותר מ־500 מקרים מדווחים ברחבי העולם. קוטלי עשבים הם כלי מרכזי במערך ההדברה, ולכן יש להשתמש בהם בחוכמה. שילוב של קוטלי עשבים ממנגנונים שונים בד בבד עם שיפור תנאי היישום ושימוש באמצעים לא-כימיים יכולים להביא לשיפור מערך ההדברה.
מצגת ההרצאה
לקריאה נוספת
בלימת התפשטות הצמח הפולש שיטה כחלחלה בגן לאומי הרי יהודה
יער | גיליון 19 | דצמבר 2020
ממשק אזורי לטיפול בצמחים פולשים
ד"ר עודד כהן
המעבדה לצמחים פולשים, מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, קצרין
טיפול בפלישה ביולוגית כבר בשלביה המוקדמים משתלם לאין שיעור מטיפול בשלביה המאוחרים. אך מה עושים כשהמין הפולש כבר ביסס אוכלוסיות רציפות וצפופות בסביבתו החדשה?
הרצאה זאת תציג מתווה מוסדר לטיפול בצמחים פולשים באזור גאוגרפי מוגדר על כל שלביו. המתווה מבוסס על ספרות עולמית בנושא, וכן על ניסיוננו בטיפול בעצים פולשים באזורים שונים בארץ: עינות גבתון, גן לאומי הרי יהודה ונחל יששכר. המתווה כולל שמונה שלבים: הגדרת מטרות; השלמת פערי מידע; קביעת יעדים אסטרטגיים; כתיבת תוכנית פעולה; בחינת הישימות והתועלתיות של הפרויקט; ביצוע; ניטור והתאמה; דיווח. ממשק מוצלח מתחיל בהגדרה של מטרות העל, לדוגמה שמירת טבע, הגנה על בריאות הציבור ועל החקלאות. כדי לקבוע יעדים אסטרטגיים ריאליים לממשק יש להשלים תחילה את פערי המידע באשר למאפייני הפיזור ולדינמיקה של המין הפולש, וכן באשר לחלופות ממשק, ליעילותן ולעלותן הכלכלית. הספרות המדעית מציעה כמה יעדים להשגה: ביעור אזורי, בלימת התפשטות החוצה, בלימת התפשטות פנימה, צמצום האוכלוסייה באמצעות אויב ביולוגי או ממשק ארוך טווח, וצמצום נזקים. לאחר הגדרת היעדים האסטרטגיים ניתן לקבוע את תוכנית הפעולה. זו כוללת סדר עדיפות אזורי לטיפול, שיטות ושלבים לביצוע לפי תוכנית רב-שנתית, מפרטים לביצוע, תוכנית ניטור והערכה תקציבית של הפרויקט. העלות הכספית הכרוכה בפרויקטים ממשקיים ארוכי טווח יקרה מאוד, ולכן המעבר משלב הכתיבה של תוכנית הפעולה לשלב הביצוע שלה מצריך בחינה של ישימות וכדאיות. הביצוע נעשה לרוב על ידי קבלנים חיצוניים, וניסיוננו מלמד כי פיקוח עליון עשוי לשפר את ההספקים, להבטיח את שלומם של הפועלים ולצמצם את הפגיעה הסביבתית הכרוכה בשימוש בחומרים כימיים. השלב הראשון בסילוק הצמחים הפולשים הוא קצר, ונמשך בין כמה ימים לחודשים אחדים. השלב השני של הביצוע כולל טיפול בהתחדשויות, והוא נמשך שנים רבות. כדי להבטיח שהפרויקט יעמוד ביעדיו וכדי ליישם ביעילות את הטיפול בהתחדשויות מומלץ לבצע ניטור רב-שנתי. ממצאי הניטור עשויים לסייע בתזמון הטיפולים החוזרים, בהכוונתם, ובמידת הצורך – בביצוע התאמות של הממשק ביחס למטרות וליעדים. נכון להיום הידע הממשקי על טיפול בצמחים פולשים דל, ועובדה זו מקשה על מקבלי ההחלטות לתעדף נכון פרויקטים ממשקיים. לכן פרסום ממצאי הפרויקט, על הצלחותיו ועל כשלונותיו, חשוב מאוד לצמצום פערי המידע ולהרחבת הידע הממשקי בישראל ובעולם.
מצגת ההרצאה
התוכנית אסטרטגית לטיפול במיני צומח פולש במחוז דרום של רט"ג
ד"ר אסף צוער
אקולוג מחוז, מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
מחוז דרום של רשות הטבע והגנים הוא המחוז הגדול ביותר ברט"ג, ומשתרע מאזור בית קמה ועד למפרץ אילת. המחוז חולש למעשה על רוב השטח המדברי של מדינת ישראל. מניעת ההתפשטות של מיני הצומח הפולשים דורשת משאבים רבים, ואלה, לרוב, מוגבלים. לכן נדרש לייצר סדר עדיפות ברור, הניתן לביצוע בהתאם למשאבים בהתאם למשאבים הזמינים. מטרת התוכנית האסטרטגית היא לצמצם לאורך זמן את כמותם ושטח תפוצתם של המינים הפולשים במחוז דרום, וזאת באמצעות מיפוי של המצב הקיים וקביעת סדר העדיפות במרחב ובמינים כך שניתן יהיה לכלול בתוכניות העבודה השנתיות טיפול יעיל. התוכנית האסטרטגית מקבלת סיוע תקציבי של קרן שטחים פתוחים של מינהל מקרקעי ישראל. בשנת 2019 התחלנו בהכנת תוכנית אסטרטגית לטיפול במיני צומח פולשים במחוז דרום. לתוכנית זו קדם פרויקט טיפול במינים פולשים בחוף ים המלח בהובלת מיכאל בלכר ודודי גרינבאום משמורת עין גדי. בהרצאה זו אציג את מטרות התוכנית, את הלבטים שעלו במהלך העבודה ואת הפתרונות שמצאנו, וכן את שלבי העבודה העתידיים. את התהליך מוביל ד"ר זאן־מארק דופור-דרור בסיוע האקולוגים ד"ר טל פולק, ד"ר אודי קולומבוס וזהבה סיגל, רכזת ה־GIS שיר טריקי, ומנהלי השטח – פקחים ומנהלי מרחבים.
פאנל מומחים | שיטות לטיפול בצמחים פולשים בישראל
מנחה:
חנן איזנברג - היחידה לחקר עשבים, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, נווה יער, מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני.
משתתפים:
-
ד"ר עודד כהן - המעבדה לצמחים פולשים, מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, קצרין
-
ד"ר מאור מצרפי - המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מרכז מחקר נווה יער, מינהל המחקר החקלאי
-
ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור - אקולוג; יועץ צמחים פולשים: המשרד להגנת הסביבה, השירותים להגנת הצומח, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ונחלים קישון
-
דניאלה כפרי - אגף אבחון, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות
-
ד"ר אסף צוער - אקולוג מחוז, מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
-
ד"ר נטע דורצ'ין - בית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל־אביב
טיפול בצמחים פולשים בבתי גידול לחים, מגבלות ואפשרויות פעולה
ד"ר עודד כהן
המעבדה לצמחים פולשים, מכון שמיר למחקר, אוניברסטית חיפה, קצרין
עושר המשאבים היחסי, חשיפה למקורות זיהום, ריבוי ההפרעות ושאיבה מוגברת הביאו בעשרות השנים האחרונות להתבססות ולהשתלטות צמחים פולשים ומתפרצים בבתי הגידול הלחים של ישראל. לא תמיד פלישה ביולוגית קשורה בהפרעה בסיסית בבית הגידול (להלן פלישה מסוג HD), ובמקרה של בתי גידול לחים הפלישה היא במקרים רבים תוצאה של הפרעה זמנית, אקראיות בפיזור אמצעי ההפצה ותכונותיו של המין הפולש, המקנות לו יתרון תחרותי על פני המינים המקומיים בתנאים הטבעיים בסביבתו החדשה (להלן פלישה מסוג LD). האתגרים בהתמודדות עם שני סוגי הפלישה,HD ו-LD, שונים במהותם. טיפול בפלישה מסוג HD מצריך שיקום הוליסטי של בית הגידול, שנעשה בסדר הפוך מהרצף הכרונולוגי של הפלישה. כלומר בתחילה יש להסיר את הצמח הפולש, בהמשך – להשיב את התנאים האביוטיים של בית הגידול טרם הפלישה, ולבסוף – לשקם את הצומח המקומי ולהגן עליו בשלבי התבססות מוקדמים מפני פלישה חוזרת. עם הגידול בכיסוי ובצפיפות הצומח המקומי אפשר לצפות להפחתה במספר הטיפולים החוזרים הנחוצים מדי שנה לטיפול בהתחדשויות שמקורן בבנק זרעים או בלחץ הפצה משטחים סמוכים. במקרים של פלישה מסוג LD ניתן אומנם, מחד גיסא, להסתפק בסילוק המין הפולש, ואין צורך בפעולות הנדסיות מורכבות, אך מאידך גיסא האתגר הוא בהפחתת לחץ ההפצה על בית הגידול מאזורים סמוכים וממעלה אגן הניקוז למניעת פלישה חוזרת. לעומת פלישה מסוג HD, שבה השבת התנאים המקוריים של בית הגידול טרם הפלישה עשויה לספק לו חסינות מפלישה חוזרת, הרי במקרה של פלישות מסוג LD פוטנציאל הפלישה של בית הגידול שריר וקיים באותה המידה לפחות גם לאחר סילוק המין הפולש. המקרים המסובכים ביותר לטיפול מאפיינים מצבים של פלישת LD של מינים מהנדסי סביבה (transformers). במקרים אלו נדרש שיקום ממוקד עתיר משאבים לשיקום בית הגידול, ונדרש להשקיע משאבים נוספים בטיפול מרחבי במקורות ההפצה. בין שמדובר בשיקום הנדסי של בית הגידול ובין שבסילוק הצמח הפולש בלבד, בהיעדר אויבים טבעיים הדברה כימית היא הכלי היעיל ביותר לטיפול בצמחים פולשים. אומנם נכון להיום אין בישראל קוטל עשבים אקווטי המאפשר לטפל ביעילות בחגורה הלחה והמוצפת של בתי הגידול הלחים, אולם בחגורה היבשתית הטיפול בצמחים הפולשים אפשרי. מחקרים עדכניים מראים שריכוזי הדברה המדווחים בניסויי מעבדה ומקרוקוסמוס כרעילים לשוכני המים אינם מתקיימים במציאות, כתוצאה של ממשק עשבייה בסביבה היבשתית של בתי גידול לחים. הכנסת תכשירים אקווטיים לשוק הישראלי עשויה לסייע בטיפול בצמחים הפולשים בחגורה הלחה והאקווטית של בתי גידול לחים, ותהיה כרוכה בפגיעה אקולוגית מזערית בלבד בשוכניהם. במהלך ההרצאה אדגים את שני סוגי הפלישה באמצעות השוואה בין עינות גבתון לנחל יששכר, ואתאר ממצאי מחקר שבחן יישום של הדברה המבוססת על פורמולות אקווטיות על שיטה כחלחלה, אשל ופרקינסוניה שיכנית.
ממשק צמחים פולשים לאורך נחלים באגן ניקוז קישון
טל רטנר וד"ר ז'אן־מארק דופור־דרור
מנהלת יחידה סביבה, חינוך וקהילה, רשות ניקוז ונחלים קישון
אקולוג; יועץ צמחים פולשים: המשרד להגנת הסביבה, השירותים להגנת הצומח, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ונחלים קישון
1
2
1
2
סוגיית ההתפשטות של צמחים פולשים לאורך נחלים בישראל היא בעלת חשיבות ייחודית, מארבע סיבות משולבות: (1) רצועות נחלים כוללות בתי גידול ערכיים ביותר מבחינה אקולוגית בהיותן בתי גידול לחים בחבל ים־תיכוני או צחיח; (2) בתי הגידול שלאורך נחלים – הן אקווטיים הן לחים – רגישים וחשופים במיוחד לחדירה ולהשתלטות של מיני צמחים פולשים; (3) בעשרים השנים האחרונות ניכרת בישראל מגמה ברורה של החמרה בהתפשטות צמחים פולשים לאורך נחלים בכל הארץ, בעיקר עקב הפיתוח המואץ; (4) במקומות רבים בארץ, בפרט בעמקים ובמישורים, רצועות הנחלים צפויות להיות בתי הגידול הטבעיים האחרונים שיישארו במרחב. עובדה זו באה לידי ביטוי בכך שרצועות נחלים בחלקים נרחבים של הארץ הן הצירים היחידים שנותרו למערכת המסדרונות האקולוגיים.
לאור כל אלה, רשות ניקוז ונחלים קישון יזמה ביצוע של סקר מפורט של צמחים פולשים לאורך נחלים בכל אגן הניקוז של נחל קישון. הסקר נערך בין 2017 ל־2019. התוצרים של הסקר אפשרו לקבוע מהם המינים הפולשים כעת לאורך הנחלים, מהו מספר המוקדים של צמחים פולשים, מה גודלם ומהי פריסתם המרחבית. נמצאו 34 מיני צמחים פולשים, והם יוצרים 1,044 מוקדים בגדלים שונים. רוב המוקדים, 83.3%, הם "קטנים", כלומר שטחם קטן מ־50 מ"ר כשמדובר בעשבוניים, או כוללים פחות מ־50 פרטים כשמדובר במעוצים. כמו כן, מתוך 34 המינים שאותרו בשטח הנסקר בתשעה מהם טמון פוטנציאל לנזק אקולוגי פוטנציאלי המוגדר "חמור" על פי המדדים לפלישה שנקבעו לאחרונה (דופור־דרור, 2019).
על סמך הנתונים הכמותיים שהתקבלו נקבע סדר קדימויות לטיפול, המבחין בין שבע רמות שונות. אלה הוגדרו, בין השאר, על פי ארבעה קריטריונים: (1) דרגת הנזק הפוטנציאלי של מין הצמח; (2) תדירות המוקדים של אותו צמח; (3) דפוס ההתפשטות של הצמח (מהירות); (4) גודל המוקדים: לטיפול במוקדים הקטנים ניתנה עדיפות על פני טיפול במוקדים גדולים.
בד בבד הוכנו לכל מין צמח מפרטים טכניים לביצוע מיידי של הטיפולים. המפרטים כוללים את שלבי היישום לכל טכניקת טיפול, פירוט של חומרי הדברה רלוונטיים וכתב כמויות.
שלב היישום של הטיפול במוקדים של צמחים פולשים לאורך נחלים באגן ניקוז קישון מתחיל בימים אלו, תחילת 2021, בהכשרה מקצועית של עובדי רשות הניקוז במסגרת קורס טכני וממוקד בשטח. הקורס יכלול הכשרה בנושאים אלה:
-
לימוד של האיתור, הזיהוי והמיפוי של מוקדים של צמחים פולשים ברצועות נחלים, ושל אופן הדיווח עליהם, לפי המתווה של "איתור מוקדם וטיפול מהיר" (early detection & rapid response).
-
תכנון הטיפול וקביעת יעדים על סמך סדר הקדימויות שנבנה.
-
בחירת שיטות טיפול, והכשרת הצוותים ליישומן בתנאי השטח.
-
אופן ביצוע המעקבים וקביעת מדדים להצלחה.
עם סיום הכשרת הצוותים תריץ רשות ניקוז ונחלים קישון פרויקט ראשון של טיפול אגני בתת־אגן פיילוט, בתיאום ובשיתוף פעולה של כל בעלי העניין. פרויקט פיילוט זה ישמש בסיס לניהול ממשק צמחים פולשים בראייה אגנית.
ממשק צמחים פולשים לאורך נחלים בשרון – פעולות רשות ניקוז ונחלים שרון
דרור אפשטיין
מהנדס אקולוגי, רשות ניקוז ונחלים שרון
רשות ניקוז ונחלים שרון מתמודדת בשטחה מזה זמן רב עם פלישה והתפרצות של צמח זר שמקורו בצפון אמריקה, אמברוזיה מכונסת. זהו צמח רב שנתי קשה הדברה. תכונותיו של צמח האמברוזיה מקנות לו עמידות גבוהה בפני חומרי הדברה, יחד עם יכולת התפשטות מהירה בתנאי לחות, ועמידות גבוהה בתנאי יובש קיצוניים, כיסוי שטח מלא וצמיחה לגובה של עד 4 מטר.
הצמח זר למערכת האקולוגית המקומית, ובהיותו צמח הגדל באופן צפוף וגבוה, הימצאותו בשטח אינה מאפשרת למיני צומח מקומיים לגדול ולמיני חי להיזון מהם ונוצר למעשה "מדבר" ירוק אפור. מעבר לכך, צמחי האמברוזיה מעוררי אלרגיה לחלק גדול של האוכלוסיה ובהיותם מואבקי רוח התופעה הופכת לחמורה ככל ששכיחותם עולה.
הצמח רב שנתי ומפיץ זרעים על ידי בעלי חיים, כלים חקלאיים ושטפונות, אך התרבות הצמח מתרחשת כנראה בעיקר באופן וגטטיבי מתחת לאדמה על ידי קנה שורש ועל ידי הסעת חלקי צמח בשטפונות ועל ידי כלים כבדים.
תחילת פעילות רשות ניקוז שרון להדברת אמברוזיה בשנת 2005 ביחד עם משרד החקלאות.
ראשית התבצע מיפוי של תפוצת הצמח באזור נחל אלכסנדר ולאחר מכן החלו עבודות להדברתו תוך שימוש בקוטל עשבים הורמונלי ובמרסס מכני גדול על טרקטור. במהלך הפעילות נוצר חשש כי מספר מטעים ושדות כותנה נפגעו מרחף של חומר הריסוס והפעילות נעצרה.
רשות הניקוז החליטה לחדש את פעילות ההדברה בשנת 2011 למרות היעדר תמיכה, תוך שימת דגש על מניעת פגיעה פריפריאלית.
המטרה הייתה הקטנת המסה האדירה של האמברוזיה שהחלה להצטבר באזור, בשאיפה להכיל את ההתפשטות.
שיטת העבודה התבססה בעיקר על ריסוס ידני באמצעות שני מרססי גב באופן סלקטיבי, ללא שימוש בחומרים בעלי סיכון גבוה לסביבה, ברצועת הנחל בלבד ותוך התרחקות משטחים מעובדים.
תחום העבודה העיקרי הוא לאורך נחל שכם ונחל אלכסנדר, בהם יש קטעים המכוסים כיסוי מלא באמברוזיה אך נכללו גם ערוצי המשנה והאפיקים באגן חדרה ופולג.
המשך פעילות רשות הניקוז משנת 2012 והלאה
פעילות רשות ניקוז ונחלים שרון המשיכה באופן רצוף עד להתבססות שיטת עבודה במספר אפיקים מקבילים –
-
ריסוס באזור הליבה – נחל אלכסנדר ונחל שכם עם קבלן ריסוס שהועסק ישירות על ידי הרשות ושימוש במרסס מכני גדול ותערובת של אמינובר(0.5%), ראונאפ (2%) ותוספת גופרת אמון
-
ריסוס ערוצי המשנה ואגנים חדרה ופולג על ידי קבלן התחזוקה של הרשות במרססי גב בתערובת אמינובר(0.5%), ראונאפ (2%) או שוטגן לכתמים קטנים
-
תמיכה בפעילות המועצה האזורית עמק חפר
-
שיתוף עם רט"ג בניסויים של שתילת עבקנה לדחיקת האמברוזיה בנחל אלכסנדר ובחומרי הדברה חלופיים בהנחיית האקולוג ז'אן מארק דופור דרור.
-
שתילת עבקנה בקטעי נחל מאולחים
-
שיתוף פעולה עם מנהלת האמברוזיה הארצית וצוות מינים פולשים.
טיפול באמברוסיה לענתית וחסת המים בעמק החולה
אפי נעים
מנהל אזור עמק החולה, קרן קימת לישראל
הפרויקט לשיקום אדמות הכבול בעמק החולה חולל בשנות התשעים שינוי דרמטי בעמק. אדמות הכבול, שעברו תהליכים קיצוניים במהלך שלושים השנים שקדמו לו, נחצות בתעלות מים המרשתות את שטחי הביצה ההיסטוריים מצפון לדרום וממזרח למערב. נחפר גם גוף מים ביצתי בשטח של כ־1,100 דונם בטבורו של הכבול העמוק. שינוי זה גרם לתוספת ניכרת של בתי גידול שונים, ואלה הביאו גם לשינויים בדפוסי התנהגות של בעלי כנף – ובמיוחד בהתנהגותו של העגור האפור. העגור מצא לעצמו אזור נוח למנוחה ולצבירת אנרגיה, וחלק ניכר מהאוכלוסייה הנודדת בסתיו לאפריקה, לאורך הבקע הגדול, אף חורפת בסביבה. מספרי העגורים החורפים גדלו מאוד מתחילת שנות התשעים, ולקראת סוף העשור כבר נדרשה פעולה אקטיבית לניהולם כדי למנוע נזקים לשדות הזרועים. תבנית העבודה שנקבעה הגדירה שמירה פיזית על השדות מחד גיסא, ופתיחת תחנה להאכלה בגרגרי תירס מאידך גיסא. גרגרי התירס שהשתמשו בהם היו מיובאים, ולאחר זמן, מה במסגרת פרויקט סדיר לניטור הצומח, בעלי חיים והמים, נמצאו בשטחי האכלת העגורים גם מיני צמחים שאינם שייכים לעמק – וגם לא לישראל. החשוב והעיקרי שבהם היה אמברוסיה לענתית (Ambrosia artemisifolia) . עם זיהוי הפולש הכין ד"ר עידן ברנע, מרכז הניטור בפרויקט החולה, תוכנית פעולה לצמצם את התפשטותו לאזורים אחרים בארץ, תוך הפעלת גורמים ארציים - הגנת הצומח (ד"ר טוביה יעקבי) ואחרים. סוכם על משטר ריסוסים, כיסוח וקציר, ואף נעשו פעולות של הוצאה ידנית באמצעות מתנדבים שהפעילה קק"ל.
חסת המים (Pistia stratiote) הופיעה לראשונה בשתי תעלות שנחפרו במסגרת השיקום בשנות התשעים. בתחילה לא ייחסנו חשיבות מרובה לתופעה של פריחת החסה בתעלה. אבל בשנת 2008 הבחנו כי היא עוברת לתעלת האפס, והבנו כי הדרך משם הדרך אל תעלה ז', התעלה המערבית, ודרכה אל הירדן והכנרת, היא קצרה. החלטנו אפוא להיפטר מהצמחייה במקום. פנינו לד"ר טוביה יעקבי מהגנ"צ כדי להיעזר בידע ובמומחיות שלו. בתחילה ניסינו לטפל בחסת המים באמצעות חומרי הדברה בלי לפגוע בגידולים אחרים. אלא שהטיפול הכימי לא הביא לתוצאות המקוות, ונדרשנו לבצע עבודה מכנית באמצעות הכלים המשמשים לתחזוקת פרויקט החולה. השילוב בין כלים שונים – טרקטור עם זרוע וסל קציר וסירת קציר ייחודית – ובסופו של דבר גם איסוף ידני סיזיפי של הצמחים בתוך התעלות, הניבו את התוצאה המקווה, ורמת המופע של חסת המים ירדה בצורה ניכרת.
לסיכום – במינים פולשים יש להילחם באמצעות הכלים הנכונים ובנחישות, שוב ושוב, וכך לצמצמם ואף להכחידם.
הנחיות להטמעת סוגית הטיפול בצמחים פולשים בתשתיות
אלון רוטשילד
החברה להגנת הטבע
תשתיות הן רכיב חיוני בחיים המודרניים, והן מספקות לנו מים, אנרגיה, תחבורה ועוד. אולם לתשתיות העוברות בשטחים הפתוחים יש השפעות משמעותיות על המגוון הביולוגי: תשתיות אורכיות עיליות גורמות לקיטוע אקולוגי, ואף עלולות לגרום לפגיעה פיזית בבעלי חיים עקב דריסה, התחשמלות או התנגשות. פגיעות כאלה גורמות לעיתים גם לנזק תפעולי או בטיחותי לתשתית. תשתיות בכלל, ובייחוד תשתיות חפורות, גורמות להפרה של קרום הקרקע, והקמתן כרוכה בהעברת חומרים וכלים מאתר לאתר. לכן הן גורמות להפצה מואצת של מינים פולשים לשטחים הפתוחים, ולהפרה חמורה של האיזון האקולוגי. המינים הפולשים מטילים נטל כלכלי וניהולי על חברת התשתית מכיוון שהם גורמים לבעיות דוגמת סתימת תעלות ניקוז, הסתרת שדה ראייה, פגיעה פיזית בתשתית ואי־עמידה בהנחיות הסביבתיות של מוסדות התכנון. תכנון מושכל ברמה המרחבית, לצד הטמעה של פרוטוקולים ונוהלי עבודה ידידותיים לטבע, יכולים לעשות את התשתית ירוקה יותר – ולהפחית בצורה ניכרת את טביעת הרגל האקולוגית שלה ואת פגיעתה בטבע.
מקורות, נתיבי ישראל, חברת חשמל ותש"ן פועלות כיום, במידה משתנה של הצלחה, לצמצום השפעות השוליים שלהן על הטבע. הן עושות זאת בדרך של הטמעת פרוטוקולים וביצוע פעולות למזעור הייבוא וההפצה של צמחים פולשים באמצעות הטמעת סט של הנחיות בכל השלבים – החל בתכנון, עבור בביצוע וכלה בתחזוקה. במסגרת פרויקטים משותפים הוטמעו מסמכי הנחיות בפעילות החברות, אולם היעדר בקרה וליווי ארוכי טווח גורם לכך שאיכות היישום בפועל אינה טובה דייה.
מחצבות עלולות להיות סיכון אקולוגי כמקור הפצה של זרעי צמחים פולשים: אגרגטים המיוצרים במחצבה המזוהמת בצמחים פולשים משונעים מהמחצבה אל אתרי הקמה של תשתיות בכל רחבי ישראל, ושם הצמחים הללו נובטים ומתפשטים גם אל מערכות אקולוגיות סמוכות. בתוך כך הם גורמים נזקים חמורים לטבע הייחודי של ישראל. קוד אקולוגי לאגרגט נקי מאפשר למחצבה פעילה לבצע תהליך מיפוי, להגדיר סדרי קדימויות ולקבוע דרכי טיפול בצמחים פולשים עד להפיכת המחצבה לנקייה. מטרת התהליך היא למנוע הפצה של זרעים אל מחוץ למחצבה (בעיקר באמצעות חומר החציבה המשווק, ועל גבי המשאיות), ולכן סדר הקדימויות צריך להיקבע לפי רמת הסיכון להפצת זרעים שמהווה כל מוקד. הקוד אומץ באופן וולונטרי על ידי שורה של מחצבות בישראל במסגרת פרויקט משותף, ובהמשך אומץ על ידי המשרד להגנת הסביבה כהנחיה מחייבת במסגרת רישיון העסק.
יש חשיבות רבה בהטמעה רוחבית של הנחיות למניעה ולטיפול בצמחים פולשים בכלל התשתיות בישראל. זאת באמצעות הנחיות מחייבות – הן מצד מערכת התכנון הן מצד הרגולטורים הסביבתיים הרלוונטיים – לרבות באמצעות פיקוח ייעודי, הפקדת ערבויות כספיות והקצאת משאבים ייעודיים.
טיפול בצמחים פולשים: יישום ומחקר בקק"ל
שני גלייטמן, מאור אלרון , יהל פורת
מחלקת אקולוגיה, אגף הייעור, קרן קימת לישראל
מחלקת יערנות, אגף הייעור, קרן קימת לישראל
1
1
1
2
2
קרן קימת לישראל מייחסת חשיבות עליונה לטיפול במינים פולשים, ומשקיעה מדי שנה עבודה רבה בממשק ובמחקר, במטרה למקד את הטיפול בשטח בשני כיוונים עיקריים: האחד – ביעור של מוקדים קטנים, המלווה בניטור ובטיפולים חוזרים במידת הצורך; האחר – תכנון ממשק ארוך טווח באזורים שבהם הצמחים הפולשים מבוססים בשטחים רציפים וגדולים. שתי דוגמאות מעשיות לכך הן שותפות קק"ל בצוות ההיגוי של היחידה הארצית לטיפול בצמחים פולשים, כך שקק"ל אחראית לטיפול במוקדי אמברוסיה הקיימים ביערות ולניטור שלהם, והובלת מיזם הבלימה של השיטה הכחלחלה בגן לאומי הרי יהודה, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, ובמימון הקרן לשטחים פתוחים. מיזם זה הוא מודל חשוב לתכנון מרחבי ארוך טווח בראייה אקולוגית, ויורחב בעתיד גם לשטחים נוספים, והוא גם מודל מוצלח לשיתוף פעולה בין הגופים השונים. לאור התקדמות הידע שנצבר בתחום האקולוגיה של הפלישה נעשית חשיבה רחבה על מיני העצים הניטעים, ומתבצעות פעולות לצמצום הסכנה של התפשטות צמחים פולשים. דוגמה עדכנית לכך היא הפסקת הגידול והנטיעה של המין טטרקליניס מפריק על ידי קק"ל. נכון להיום קק"ל אינה מגדלת ונוטעת מינים פולשים. יוצאי דופן הם איקליפטוס המקור ואורן קפריסאי, ותמונת מצב בנוגע לגידולם ולאופן נטיעתם בהתבסס על תכנון ארוך טווח של היערות תפורט בהרצאה. לאורך השנים קק"ל קידמה מחקרים בתחום המניעה והטיפול בצמחים פולשים, והשקיעה רבות במימונם. מחקרים אלה הובילו לצמצום פערי ידע ולשיפור הממשק בשטח. בהרצאה יוצגו מחקרים מהשנים האחרונות, חלקם בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, ובהם השוואת טיפולים להדברה של שיטה כחלחלה; צמצום בנק הזרעים של שיטה כחלחלה; פגיעה ברפרודוקטיביות של שיטה כחלחלה באמצעות חדקונית זרעים; הערכת סיכון לפלישה של טטרקליניס מפריק וקביעת סדרי עדיפות לטיפול בעומדים קיימים; פיתוח כלים להדברה של טטרליניס מפריק; ושיפור מערך הניטור של אמברוסיה מכונסת באגן החולה-כנרת. בראייה לעתיד, קק"ל רואה עצמה חלק מהותי במערך החשיבה והיישום הארצי בנושא טיפול בצמחים פולשים, ומתכוונת להרחיב את הפעילות היישומית ואת שיתופי הפעולה בתחום.
האם פקודת היערות מגינה על מיני עצים פולשים, והאם היא צריכה לעשות זאת?
ד"ר ארז ברקאי
מינהל אגף יער ואילנות, פקיד היערות הממשלתי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
נוכחותם של עצים במרחב מביאה תועלות רבות לאדם ולסביבה, ואלה תועדו באין-ספור מחקרים ועבודות. עצים תורמים, בין היתר, להפחתת תופעת "אי החום העירוני", לצל, לספיחת פחמן דו-חמצני ולפליטת חמצן, ולעוד שלל תועלות חברתיות, כלכליות וסביבתיות. לא בכדי ראה המחוקק לנכון להבטיח את ההגנה עליהם באמצעות חקיקה ייחודית וספציפית לעצים בלבד. זאת בשונה, למשל, משאר סוגי הצומח. אלה אינם מוגנים בחקיקה ייחודית, למעט מיני הבר, וזאת באמצעות הגדרתם כערך טבע מוגן במסגרת חוק שמורות טבע וגנים לאומיים. פקודת היערות (1926) היא החקיקה הממשלתית המסדירה את ההגנה על עצים בישראל. על פי הפקודה ההגנה על עצים אינה נקבעת על פי מינו של העץ, אלא על פי גודלו: עץ אשר גובהו 2 מטרים לפחות, וקוטר גזעו בגובה של 1.3 מטר מעל פני הקרקע הוא 10 ס"מ לפחות, מוגדר בפקודה כעץ בוגר, וכריתתו אסורה, אלא לאחר קבלת היתר מפקיד היערות. הגדרה חשובה זו מגינה על כל מיני העצים, בין שפולשים בין שלאו. אך מהם אותם מיני עצים פולשים? והאם העובדה שעץ ממין כלשהו הוא פולש בשטח מסוים, או בבית גידול ספציפי, צריכה לגזור את גורלו גם בבית גידול אחר, או במרחב המבונה, שבו תועלות העצים אף מתעצמות?
היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים: מאפיינים ואופן פעולה
אלי דרור, דוד אואנונו
היחידה הסביבתית, רשות הטבע והגנים
צוות מינים פולשים הוקם ביולי 2015 כמיזם משותף של אשכול משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. חברו למיזם השירותים להגנת הצומח, קק"ל, וגורמים נוספים.
להקמת הצוות קדמו שני מהליכים שבוצעו במקביל. האחד עסק במיפוי המוקדים המוכרים בארץ של הצמח אמברוסיה מכונסת. המיפוי נערך ע"י רועי פדרמן. השני עסק בפיתוח פרוטוקול טיפול בצמח. על תחום זה שקדו דר' טוביה יעקובי, אז ההרבולוג הראשי של השירותים להגנת הצומח ודר' ז'אן מארק דופור דרור, אקולוג שהתמחה בתחום מינים פולשים. בשלב האחרון נקבעה האסטרטגיה לפיה יפעל הצוות למיגור הצמח על פי עיקרון למתן עדיפות למוקדים מרוחקים ומבודדים ובהמשך יתכנס לכיוון המרכז. בשלב זה, הוחלט כי מוקד האמברוסיה הגדול ביותר, עמק חפר, ימשיך להיות מטופל ע"י המועצה האזורית חפר ורשות ניקוז שרון.
בתחילת דרכו התמודד הצוות עם טיוב המיפוי ודרכי הדיווח על מוקדי האמברוסיה וכן בבחינת הפרוטוקול בשגרת העבודה בשטח. לאחר שתמונת מצב התפשטות הצמח הובהרה, ולאחר שבוצעו התאמות לפרוטוקול הטיפול, החל הצוות בעבודה רצופה ועקבית, על פי העקרונות שנקבעו.
במהלך שנות עבודתו, גדל הצוות והגדיל משמעותית את יכולת הטיפול שלו, בעיקר על בסיס תקציבי קרן שטחים פתוחים והמשרד להגנת הסביבה, לצד מימון תכשירי ההדברה על ידי השירותים להגנת הצומח.
עם הזמן, פותחו פרוטוקולים נוספים. פרוטוקולים שמטרתם הפחתה משמעותית של ייצור והפצה של זרעים, שילוב תכשירים נוספים לטיפול למניעת פיתוח עמידות וכדומה.
הקמת תת הצוות המזרחי, לטיפול בכתמי האמברוסיה הגדולים ביישובי המגזר המזרחיים, לצד חבירה לאיגודי איכו"ס ולגורמים מוניציפאליים הביאה לשיפור ביכולת הצוות לביצוע פעולות בשטחים בעייתיים, בשטחי חקלאות ובתווך הבנוי.
מאז הקמתו טיפל הצוות בכ 1500 מוקדים. חלק ממוקדים אלו עברו מספר טיפולים חוזרים, כשבכל טיפול אנו מזהים הפחתה משמעותית בגודל ובחיוניות הכתם. נכון לסוף 2020, קרוב לשליש מהמוקדים שטופלו מוגדרים כ "העדר תצפית" (מוקד שאין בו יותר את הצמח).
פרויקט ה 500, במסגרתו מעסיקה רשות הטבע והגנים מובטלי קורונה, הוסיף לצוות יכולות בדמות 20 מועסקים לתקופה של 6 חודשים. תוספת משמעותית זאת של כ"א, הפיקה לקפיצה משמעותית בעבודת הצוות.
הכנסתו לשימוש של תכשיר סיסטמי למניעת נביטה הביא השנה לתוצאה מעודדת מאוד במטעי הזיתים של הכפר זמר. כניסתם של תכשירים נוספים ל"ארגז הכלים מעלה תקווה כי יש לנו עם מה לעבוד בהמשך ההתמודדות.
בעולם, נכנס לשימוש בהדרגה כלי נוסף, טכנולוגי, שעיקרו חישמול הצמחים ( (weed zappingעד לקצות שורשיהם. אנחנו נושאים עיניים לשם ומקווים שיום אחד הטיפול במינים פולשים לא יחייב אותנו להגמיא את הקרקע בתכשירי הדברה ללא סוף.
פאנל מומחים | טיפול רב-מערכתי ושיתופי פעולה בין הגופים השונים
מנחה:
יהושע שקדי- מדען ראשי ומנהל חטיבת מידע ברשות הטבע והגנים
משתתפים:
אלון רוטשילד- החברה להגנת הטבע
ארז ברקאי- פקיד יערות ארצי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי נווה- סגן מנהל חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים
אנה טרכטנברוט- ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה
שני גלייטמן – מחלקת אקולוגיה, אגף ייעור, קק"ל
נדב עזרא - מנהל אגף אקולוגיה, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות